היהודים והיום המבורך ההוא ...
כותב העברים ממשיך לבטא את הייחודיות של הברית החדשה - "כי אם הברית הראשונה הזו הייתה נטולת תקלות, אז לשום מקום לא היה מחפש מקום. כיוון שהוא מגלה בהם פגם, הוא אומר: 'הנה הימים באים, אומר ה', כאשר אני כרת ברית חדשה עם בית ישראל ועם בית יהודה - לא על פי הברית שכרתתי עם שלהם אבות ביום בו לקחתי אותם ביד להובילם מארץ מצרים; כי הם לא המשיכו בברית שלי והתעלמתי מהם, אומר ה '. כי זו הברית שאכרת עם בית ישראל לאחר הימים ההם, אומר ה ': אשים את חוקי בראשם ואכתוב על לבם; ואהיה להם לאלהים, והם יהיו לעם שלי. איש מהם לא ילמד את שכנו; ואף אחד לא אחיו באומרו 'דע את יהוה', כי כולם יכירו אותי, מהקטנים שבהם ועד הגדולים שבהם. 'כִּי אֶרְחַם אֶת עוֹדֵיהֶם, וְלֹא אֶזְכֹּר אֶת חַטָּאתָם וּמַעֲשֵׂי הַמִּשְׁפָּט.' בכך שהוא אומר, 'ברית חדשה', הוא הפך את הראשון למיושן. עכשיו מה שמתיישן ומזדקן מוכן להיעלם. " (העברים 8: 7-13)
ביום הקרוב, ישראל תשתתף בברית החדשה. אנו לומדים מזכריה מה יתרחש לפני שזה יקרה. שימו לב מה אלוהים אומר שהוא יעשה עבורם - "לְהַבִּיט, אעשה זאת הפכו את ירושלים לכוס שכרות לכל העמים הסובבים, כשהם מצורים על יהודה וירושלים. וזה יקרה באותו יום אעשה זאת הפוך את ירושלים לאבן כבדה מאוד לכל העמים; כל אשר יסלקו אותו בוודאי יחתכו לרסיסים, אף שכל עמי הארץ נאספים נגדו. 'ביום הזה, 'אומר האדון,'אעשה זאת להכות כל סוס בבלבול, ורוכבו בטירוף; אעשה זאת פקח את עיניי אל בית יהודה, והכה בכל סוס העמים בעיוורון. ויאמרו מושלי יהודה בלבם: תושבי ירושלים הם כוחי ב 'צבאות אלוהיהם'. " (זכריה יב, 12-2)
שים לב כיצד הפסוקים הבאים מתחילים ב 'ביום הזה'.
"ביום הזה אעשה את מושלי יהודה כאש בערה, וכפיד לוהט באלומות; הם יטרפו את כל העמים שמסביב מצד ימין ומשמאל, אך ירושלים תשוב להתגורר במקומה שלה - ירושלים. ה 'יגאל תחילה את אוהלי יהודה, כדי שלא תהפוך תפארת בית דוד ותפארת תושבי ירושלים מזו של יהודה.
ביום הזה ה 'יגן על תושבי ירושלים; הַמַּעֲלֵל בָּם בְּיוֹם הַהוּא יִהְיֶה כְּדָוִד, וּבֵית דָּוִד יִהְיֶה כַּא Godלֹהִים כְּמַלְאַךְ ה 'מִפְּנֵיהֶם.
זה יהיה באותו יום שאבקש להשמיד את כל העמים שבאים נגד ירושלים. ואשפך על בית דוד ועל יושבי ירושלים רוח חסד ותחנון; ואז הם יסתכלו על מי שניקבו. כן, הם יתאבלו עליו כמו שמתאבל על בנו היחיד, ומתאבלים עליו כמו שמתאבלים על בכור. " (זכריה יב, 12-6)
נבואה זו נכתבה כשש מאות שנה לפני שנולד ישוע.
כיום היהודים מתבססים שוב בארצם המובטחת.
המאמינים כיום לוקחים את ברית החסד החדשה והמדהימה, ויום אחד העם היהודי כאומה יעשה זאת.
