האם אתה בית אלוהים?

האם אתה בית אלוהים?

כותב העברים ממשיך "לכן, אחים קדושים, שותפים לקריאה השמימית, רואים את השליח והכהן הגדול של הווידוי שלנו, ישוע המשיח, שהיה נאמן לו אשר מינה אותו, כמו שמשה היה נאמן בכל ביתו. כי אחד זה נחשב לראוי לתהילה רבה יותר ממשה, מכיוון שלמי שבנה את הבית יש יותר כבוד מהבית. כי כל בית נבנה על ידי מישהו, אבל מי שבנה את כל הדברים הוא אלוהים. ומשה אכן היה נאמן בכל ביתו כעבד, על עדות הדברים אשר נאמרו אחר כך, אך המשיח כבן על ביתו שלו, אשר אנו נמצאים בביתו אם אנו מקפידים על הביטחון והשמחה של מקווה איתנה עד הסוף. " (העברים 3: 1-6)

פירוש המילה 'קדוש' הוא אלוהים. אלוהים קורא לנו להיכנס איתו למערכת יחסים באמצעות מה שעשה ישוע עבורנו. אם כן, נהיה 'חלקים' בקריאת הישועה השמימית. הרומאים מלמדים אותנו "ואנחנו יודעים שכל הדברים עובדים יחד לטובה לאלה שאוהבים את אלוהים, למי שנקרא על פי תכליתו." (הרומאים 8: 28)

כותב העברים מבקש אז מקוראיו 'לשקול' עד כמה ישו מובחן. היהודים העריצו מאוד את משה משום שהוא נתן להם את החוק. עם זאת, ישוע היה שליח, "נשלח" בעל סמכותו, זכויותיו וכוחו של אלוהים. הוא היה גם כוהן גדול מאין כמוהו, מכיוון שיש בכוחו של חיי נצח.

ישוע ראוי לתפארת רבה יותר מכל נביאי הברית הישנה, ​​כולל משה. הוא לבדו היה בן האלוהים. ישוע היה נאמן לאלוהים. הוא מסר בצייתנות את רצונו לאלוהים וויתר על חייו למעננו.

ישוע ברא את כל הדברים. אנו לומדים על תפארתו מהפסוקים הללו בקולוסיאנים - "הוא הדימוי של האל הבלתי נראה, הבכור על כל הבריאה. כי על ידו נבראו כל הדברים שבשמים ושהם על פני האדמה, גלויים ובלתי נראים, בין אם כסאות או שלטונות ובין נסיכות או כוחות. כל הדברים נוצרו דרכו ובשבילו. והוא לפני כל הדברים, ובתוכו כל הדברים מורכבים. " (Colossians 1: 15-17)

ישוע אמר לתלמידיו - "'אם מישהו אוהב אותי, הוא יקיים את דבריי; ואבי יאהב אותו ונבוא אליו ונעשה את ביתנו עמו. '" (ג'ון 14: 23)

ישוע ביקש מאיתנו 'להישאר' בו - "תישאר בי, ואני בך. כיוון שהענף אינו יכול לשאת פרי מעצמו, אלא אם כן הוא נשאר בגפן, גם אינך יכול, אלא אם כן אתה שוהה בי. אני הגפן, אתם הענפים. מי שנשאר בי, ואני בו, נושא פרי רב; כי בלעדי אתה לא יכול לעשות כלום. " (John 15: 4-5)  

ככל שאנו מתבגרים, אנו כמהים להתחדשות פיזית! שקול את מילות הנחמה האלה - "מכיוון שאנו יודעים אם ביתנו הארצי, האוהל הזה, נהרס, יש לנו בניין מאלוהים, בית שלא נעשה בידיים, נצחי בשמיים. כי בזה אנו נאנחים, ורוצים מאוד להתלבש במגורינו משמים, אם אכן לאחר לבושנו לא נימצא עירום. כי אנו שנמצאים באוהל זה נאנחים, לא מכיוון שאנו רוצים להתלבש, אלא לבושים עוד יותר, כדי שתמותה עלולה להיבלע על ידי החיים. עכשיו מי שהכין אותנו לדבר הזה הוא אלוהים, שגם נתן לנו את הרוח כערובה. אז אנחנו תמיד בטוחים בידיעה שבזמן שאנחנו בבית בגוף אנחנו נעדרים מהאלוהים. כי אנו הולכים על ידי אמונה ולא על ידי ראייה. " (הקורינתיים 2: 5-1)