מה או מי מושא אמונך?
פול המשיך בנאומו לרומאים - ראשית, אני מודה לאלוהי באמצעות ישוע המשיח על כולכם, שמדברים על אמונכם בכל העולם כולו. כי אלוהים הוא העד שלי, אותו אני משרת עם רוחי בבשורת בנו, שבלי להפסיק אני מזכיר אתכם תמיד בתפילותי, מבקש בקשה אם, בסופו של דבר, כעת סוף סוף אמצא דרך רצון האל יבוא אליך. כיוון שאני משתוקק לראותך, שאביא לך מתנה רוחנית כלשהי, כדי שתוכל להיות ממוסד - כלומר שאעודד אותי יחד איתך מהאמונה ההדדית, גם אני וגם אני. " (הרומאים 1: 8-12)
המאמינים הרומאים היו ידועים ב"אמונתם ". מילון התנ"ך מציין כי המילה 'אמונה' משמשת בברית הישנה רק פעמיים. עם זאת, המילה 'אמון' נמצאת בברית הישנה יותר מ -150 פעמים. 'אמונה' היא יותר מילה מהברית החדשה. מפרק 'היכל האמונה' בעברית אנו לומדים - "עכשיו האמונה היא חומר הדברים שקיוו להם, עדות לדברים שלא נראו. שכן על ידיה קיבלו הזקנים עדות טובה. באמונה אנו מבינים שהעולמות היו ממוסגרים על ידי דבר האל, כך שהדברים שנראים לא היו עשויים מדברים הנראים לעין. " (העברים 1: 1-3)
אמונה נותנת לנו 'בסיס' לתקוות שלנו לנוח עליהם ולהפוך את הדברים האמיתיים שאנחנו לא יכולים לראות. על מנת שתהיה אמונה בישוע המשיח, עלינו לשמוע מי הוא ומה הוא עשה עבורנו. זה מלמד ברומאים - "אז האמונה באה על ידי שמיעה ושמיעה על פי דבר האל." (הרומאים 10: 17הצלת אמונה היא 'אמון אישי פעיל' ומחויבות של עצמך לורד ישוע המשיח (פייפר 586). לא משנה כמה אמונה יש לאדם אם אותה אמונה היא במשהו שאינו נכון. זה "מושא" אמוננו שחשוב.
כאשר אדם בוטח בישוע המשיח כאלוהם ומושיעם, "אין רק עמדה שהשתנתה לפני אלוהים (הצדקה), אלא יש את תחילתה של עבודת האל הגאולה והקדושה." (פייפר 586)
העברים גם מלמדים אותנו - "אך ללא אמונה אי אפשר לרצות אותו, שכן מי שמגיע לאלוהים צריך להאמין שהוא כן, וכי הוא גמול של אלה המחפשים אותו בשקדנות." (עברים 11: 6)
כחלק מאמונם באדונם ישוע המשיח, המאמינים ברומא של הכרח נאלצו לדחות את הכתות הדתיות הרומיות. הם גם היו צריכים לדחות אקלקטיות דתית, שם נלקחו אמונות ממגוון מקורות מגוונים, רחבים ומגוונים. אם היו מאמינים שישוע הוא 'הדרך, האמת והחיים', הרי שיש לדחות את כל 'הדרכים' האחרות. מאמינים ברומאים אולי נתפסו כאל אנטי-חברתיים מכיוון שחלק גדול כל כך מחיי הרומאים; כולל דרמה, ספורט, פסטיבלים וכו 'נערכו בשם אלוהות פגאנית כלשהי והתחילו בהקרבה לאלוהות. הם גם לא יכלו לסגוד במקדשי כת השליט או לסגוד לאלת רומא (אישיות המדינה) מכיוון שזה הפר את אמונתם בישוע. (פייפר 1487)
פול אהב את המאמינים הרומאים. הוא התפלל עבורם וכמהה להיות איתם כדי להשתמש במתנות הרוחניות שלו כדי לעודד אותם ולחזק אותם. ייתכן כי פול הרגיש שלעולם לא יבקר ברומא, ומכתבו אליהם ישמש ברכה גדולה עבורם, כפי שהיא לכולנו כיום. בסופו של דבר פול היה מבקר ברומא, כאסיר ומותאבד שם בגלל אמונתו.
אֶמְצָעִי:
פייפר, צ'רלס פ., האוורד פ. ווס, וג'ון ריי. מילון התנ"ך של וויקליף. פיבודי, הוצאת הנדריקסון. 1998.
