איש הצער - ומלך המלכים ...
השליח יוחנן החל את סיפור הבשורה ההיסטורי שלו עם הדברים הבאים: "בהתחלה היה המילה והמילה הייתה עם אלוהים והמילה הייתה אלוהים. הוא היה בראשיתו עם אלוהים. כל הדברים נעשו דרכו, ובלעדיו לא נעשה דבר שנעשה. בו היו חיים, והחיים היו אורם של גברים. והאור מאיר בחושך, והחושך לא הבין אותו. " (John 1: 1-5) למעלה מ -700 שנה לפני שנולד ישו, הנביא ישעיה תיאר את המשרת הסובל שיבוא יום לארץ - "הוא מבוזבז ודחוי על ידי גברים, איש צערים ומוכר בצער. והסתרנו, כביכול, את פנינו ממנו; הוא היה בז, ולא הערכנו אותו. הרי הוא נשא את צערנו ונשא את צערנו; ובכל זאת הערכנו אותו מוכה, הוכה על ידי אלוהים וסובל. אבל הוא נפצע בגלל עבירותינו, הוא נחבל בגלל עוונותינו; הנישואין לשלומנו היו עליו, ועל ידי פסיו אנו נרפאים. " (ישעיהו 53: 3-5)
אנו למדים מחשבונו של יוחנן כיצד התגשמה נבואתו של ישעיהו - "אז לקח פילטוס את ישו ונגע אותו. והחיילים סובבו כתר קוצים ושמו אותו על ראשו, והם לבשו עליו גלימה סגולה. ואז הם אמרו 'שלום, מלך היהודים!' והם היכו אותו בידיהם. ואז פילטוס יצא שוב ואמר להם: הנה אני מוציא אותו אליכם כדי שתדעו שאני לא מוצא בו שום פגם. ואז יצא ישוע, עטור את כתר הקוצים ואת הגלימה הסגולה. ויאמר אליהם פילטוס, הנה האיש! 'לכן, כשראו אותו הכהנים הראשיים והקצינים, הם צעקו ואמרו: צלוב אותו, צלוב אותו!' אמר פילטוס אליהם: אתם לוקחים אותו וצולבים אותו, כי אני לא מוצא בו שום פגם. היהודים ענו לו, "יש לנו חוק, ועל פי החוק שלנו הוא צריך למות, כי הוא הפך את עצמו לבן האלוהים." לכן, כששמע פילטוס את האמרה, הוא פחד יותר, ונכנס שוב לפרטוריום, ואמר לישוע 'מאיפה אתה?' אבל ישוע לא נתן לו תשובה. ואז פילטוס אמר אליו, 'אתה לא מדבר אלי? האם אינך יודע שיש לי כוח לצלוב אותך, וכוח לשחרר אותך? ' ישוע ענה, 'לא יכולת להיות כל כוח נגדי, אלא אם כן ניתן לך מלמעלה. לכן למי שמסר אותי אליך יש את החטא הגדול יותר. ' מכאן ואילך פילטוס ביקש לשחרר אותו, אך היהודים זעקו ואמרו: 'אם תניח לאיש הזה ללכת, אינך חברו של קיסר. מי שהופך את עצמו למלך מדבר נגד קיסר. ' כששמע אפוא פילטוס את האמרה, הוא הוציא את ישוע והתיישב במושב המשפט במקום שנקרא המדרכה, אך בעברית גבתה. היה זה יום ההכנה של חג הפסח, ובשעה השישית לערך. והוא אמר ליהודים 'הנה מלכך!' אבל הם צעקו, 'הרחק איתו! צלוב אותו! ' אמר פילטוס אליהם: 'אני אצלב את מלככם?' הכהנים הראשיים ענו: 'אין לנו מלך מלבד קיסר!' " (ג'ון 19: 1-15)
ישוע ניבא גם עליו לאורך כל התהילים; תהילים אלה נקראים תהילים משיחיים. התהלים הבאים מדברים על דחיית ישוע על ידי יהודים וגויים כאחד: "אויבי מדברים עלי רע: 'מתי ימות ושמו יתכלה?'" (תהילים ט, ח); "כל היום הם מסובבים את דברי; כל מחשבותיהם נגדי לרוע. "(תהילים 56: 5); "הפכתי להיות זר לאחים שלי, וחייזר לילדים של אמי." (תהילים ט, ח); “האבן שדחו הבונים הפכה לאבן הפינה הראשית. זה היה פעולה של אלוהים; זה נפלא בעינינו. " (תהילים 118: 22-23סיפור הבשורה של מתיו ממחיש עוד יותר את האכזריות שישוע היה נתון לה - "ואז חיילי המושל לקחו את ישו לפרטוריום ואספו סביבו את כל חיל המצב. והם הפשיטו אותו ושמו עליו חלוק ארגמן. לאחר שסובבו כתר קוצים, הניחו אותו על ראשו וקנה בידו הימנית. והם הרכינו לפניו את הברך ולעגו לו באומרו 'שלום מלך היהודים!' ואז ירקו עליו ולקחו את הקנה והכו אותו בראשו. " (מתיו 27: 27-30)
הקרבתו של ישוע פתחה את הדרך לישועה נצחית לכל מי שיבוא אליו באמונה. למרות שמנהיגי הדת היהודים דחו את מלכם, ישוע ממשיך לאהוב את עמו. הוא יחזור יום אחד כמלך המלכים, וורד האדונים. שקול את דברי ישעיהו הבאים - "'שמע, חוף הים, אליי, ושים לב, עמים מרחוק! האדון קרא לי מהרחם; מהמטריקס של אמי הוא הזכיר את שמי. והוא עשה את פי כחרב חדה; בצל ידו הוא הסתיר אותי, והפך אותי לציר מלוטש; ברקיעו הסתיר אותי. '... כך אומר ה' גואל ישראל, קדושם, למי שבז לאיש, אשר האומה מתעבת עליו, לעבד השליטים: מלכים יראו ויקמו, נסיכים וגם יעבוד בגלל יהוה הנאמן, הקדוש בישראל: והוא בחר בך. '...' אפילו שבויי הגיבורים ייקחו, וטרף הנוראים נמסר; כי אני אתמודד עם מי שמתמודד איתך, ואציל את ילדיך. אאכיל את העושקים אותך בבשרם, והם ישתו בדם כמו ביין מתוק. כל בשר יידע כי אני, יהוה, מושיעך וגואלך, אדיר יעקב. '" (ישעיהו 49)
