...אבל האיש הזה...
כותב העברים ממשיך להבחין בין הברית הישנה לבין הברית החדשה - "לפני כן אמר זבח וקרבנות עולות וחטאת לא חפצת ולא מצא חן בעיניך" (המקריבים על פי ההלכה), ואז אמר "הנה באתי לעשות שלך". ירצה, אלוהים.' הוא לוקח את הראשון כדי שיוכל להקים את השני. על ידי הרצון הזה התקדשנו דרך הקרבת גוף ישוע המשיח אחת ולתמיד. וכל כהן עומד ומשרת מדי יום ומקריב שוב ושוב את אותם קורבנות, שלעולם לא יוכלו להסיר חטאים. אבל האיש הזה, לאחר שהקריב קורבן אחד לחטאים לנצח, ישב לימינו של אלוהים, ומאז ומחכה עד שיהפכו אויביו להדום רגליו. כי על ידי מנחה אחת השלים לעד את המקודשים". (העברים י': 10-8)
הפסוקים הנ"ל מתחילים בציטוט של כותב העברים תהילים 40: 6-8 - "זבח והקרבה לא חפצת; את אוזני פתחת. עולה וקרבן חטאת לא דרשת. ואז אמרתי: 'הנה אני בא; במגילת הספר כתוב עלי. אני נהנה לעשות את רצונך, אלוהים שלי, ותורתך בתוך לבי.'" אלוהים לקח את ברית החוק הישנה עם מערכת ההקרבה המתמשכת שלה והחליף אותה בברית החסד החדשה שנעשתה לתוקף באמצעות הקרבת הקורבנות של ישו. פאולוס לימד את הפיליפאים – "תהי בכם השכל הזה אשר היה גם במשיח ישוע, אשר בהיותו בדמותו של אלוהים, לא ראה בכך גזל להשתוות לאלוהים, אלא לא זכה למוניטין בדמות עבד, ו בא בדמותם של בני אדם. ונמצא במראהו כאדם, השפיל את עצמו ונעשה צייתן עד מוות, אפילו מות הצלב.". (פיל. 2: 5-8)
אם אתה בוטח ביכולתך לעמוד במערכת דתית של חוקים, שקול מה ישוע עשה עבורך. הוא נתן את חייו כדי לשלם על חטאיך. אין שום דבר באמצע. או שאתה סומך על הכשרון של ישוע המשיח, או על צדקתך שלך. כיצורים שנפלו, כולנו נופלים. כולנו זקוקים לחסדיו הבלתי מוצדקים של אלוהים, לחסדו בלבד.
'על ידי הרצון הזה', על פי רצונו של המשיח, מאמינים 'קודשו', 'קודשו' או הופרדו מחטא עבור אלוהים. פאולוס לימד את האפסים - "לפיכך אני אומר ומעיד בה' כי לא תלכו עוד כפי שהולכים שאר הגויים, בחוסר תוחלת בדעתם, בהחשך בינתם, מתנכרים לחיי ה' מפני ה'. בורות אשר בהם, מפני עיוורון לבם; אשר, בהיותם תחושת עבר, התמסרו לזימה, לעבוד כל טומאה בחמדנות. אבל לא כל כך למדת את המשיח, אם אכן שמעת אותו ולמדת אותו, כפי שהאמת בישוע: שדחית, על התנהגותך הקודמת, את הזקן המשחית לפי תאוות ההונאה, ותתחדש ברוח דעתך ושתלבש את האדם החדש שנברא על פי ה' בצדק ובקדושה אמיתית". (Ef. 4: 17-24)
קורבנות החיות המתמשכים שהקריבו כוהני הברית הישנה, רק 'כיסו' את החטא; הם לא לקחו את זה. הקורבן שישוע הקריב עבורנו יש את הכוח להסיר לחלוטין את החטא. המשיח יושב כעת לימינו של אלוהים ומשתדל עבורנו - "לכן הוא מסוגל גם להציל עד הסוף את הבאים אל ה' דרכו, כיון שהוא חי תמיד כדי להשתדל עבורם. כי כהן גדול כזה התאים לנו, שהוא קדוש, לא מזיק, לא מטמא, נפרד מחוטאים, ונעשה גבוה מהשמים; שאינו צריך יום יום, כמו אותם כהנים גדולים, להקריב קורבנות, תחילה על חטאיו ואחר כך על חטאיהם של העם, על כך עשה פעם אחת כשהקריב את עצמו. כי התורה מעמידה ככוהנים גדולים אנשים שיש להם חולשות, אבל דבר השבועה שבא אחרי התורה ממנה את הבן שנשלם לעד". (העברים 7: 25-28)